ביאורים לפרשת ויצא ממרן שליט”א
“וישכב במקום ההוא” (כח, יא)
וברש”י: “אבל י”ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה”. לכאורה צריך ביאור, מה הכוונה שלא ישן י”ד שנה, הרי לא יתכן מציאות כזו כמבואר בגמרא (נדרים טו.) ? ויש לפרש, שהכוונה היא שלא נשכב לישן, אבל ישן שינת ארעי
“וישכב במקום ההוא” (כח, יא)
וברש”י: “אבל י”ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה”. יש לשאול, מה למדו בישיבת ‘שם ועבר’, האם למדו רק תורת שבע מצוות בני נח או את כל התורה, שהרי אצל אברהם אבינו כתוב שנעשו ב’ כליותיו וכו’ ולמד תורה. ויש לומר, שלמדו יראת שמים
“ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו” (כח, יא)
וברש”י: “עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות”. וצריך ביאור, וכי אינם יכולים לעבור האבנים? ויש לומר, שעשה כן רק לצאת ידי חובת ההשתדלות, ויש בזה איזה קושי לבהמה לעבור הגדר, ובזה סגי
“ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה” (כח, יח)
הקשה הטור עה”ת (הובא ב”קומץ המנחה” להמנ”ח מצוה מ’), הרי אין עושים מזבח מדבר שנשתמש בו הדיוט (כדאיתא בזבחים קט”ז, ב’) ע”ש. ויש לתרץ, כי יתכן שאין זה איסור קודם מתן תורה, ורק שקיים כל התורה, אבל כשראו צורך מיוחד עשו גם שלא כתורה, ולכן נשא ב’ אחיות, הרמב”ן כתב משום שהיה בחו”ל וב”נפש החיים” כתב שלצורך נהג כן, וכאן ראה צורך מיוחד באבן זו
“לחם לאכול ובגד ללבוש” (כ”ח, כ’)
כבר הקשו בשביל מה צריך הפירוט לחם לאכול ובגד ללבוש. ובשם האדמו”ר מסטמאר זצ”ל אמרו שביקש שישתמש בנכסיו רק בשביל לחם לאכול ובגד ללבוש והשאר לצדקה, ולא השתמשות למותרות. אמנם יש לומר, כי יש פעמים שצריך למכור הלחם בכדי לקנות בגד, ולכן ביקש שיהיה לו בגד שלא על ידי לחם
“טוב תתי אותה לך” (כט, יט)
לא אמר שמסכים כדי שיוכל אח”כ להשתמט ולומר לא הבטחתי רק אמרתי טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר, וכן אצל הצאן ענה לו כן הן לו יהי כדבריך ר”ל הלואי יהא כדבריך ויוכל אח”כ לומר לא הסכמתי רק אמרתי הלואי יהא כדבריך
“על כן קרא שמו לוי” (ל, לד)
בכולן הזכירה שם שמים בקריאת השם חוץ מבלוי, ונראה שמכאן ראיה למה שהביא רש”י בשם מדרש שהיא לא קראה שמו, רק גבריאל קרא שמו והיה בשליחות הקב”ה ולכך לא הוצרך להזכיר שם שמים
“ותען רחל ולאה” (לא, יד)
יש לעיין, למה לא כתיב ויענו. ויש לומר, שרק רחל ענתה שהיא הייתה עיקרו של בית דתרי קלי לא משתמעי רק היה בהסכמת לאה וענתה עבור שניהן וזה נקרא ששניהן אמרו כיון שהי’ במעמדה ובהסכמתה [וכ”ה בת”י]