הנהגות מרן זצוק"ל בראש השנה
כפי שנכתבו בחיי חיותו
ערב ראש השנה משכים מאד לסליחות, ונוהג לומר את כל הסליחות ללא דילוגים, [עד לשנים האחרונות שנחלש מאד, היה נוהג לגשת לפני העמוד בסליחות בערב ראש השנה, ובצום גדליה, ובערב יום כיפור]
לאחר תפילת שחרית כותיקין כדרכו, עושה התרת נדרים [ואינו מקפיד דוקא בדיינים כשרים, ובניו שיחיו מתירים לו]
אחר כך מסיים ברבים מסכת קידושין [חצי ש"ס], ומחלק יין ועוגות [כדי שלא יצטרכו להתענות].
אחרי מנחה גדולה, נוהג להסתפר, והולך לטבול במקוה, לכבוד יום טוב.
בראש השנה לא נוהג ללבוש קיטל.
אחרי הדלקת נרות, יורד לבית הכנסת, ואומר את הפיום אחות קטנה וכו', (הנדפס במחזורים), והוא פיוט לתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אחר כך מתחיל באמירת תהלים, [הוא נוהג בכל עשרת ימי תשובה לגמור בכל יום את כל ספר התהלים, מראש השנה ועד יום כיפור, ומסיים עשר פעמים את התהלים].
לאחר מעריב, מברך את כל הציבור בברכת לשנה טובה תכתב ותחתם, [בשנים האחרונות שהציבור גדל ונתעצם למעוד בליעה"ר, אין בכוחו לומר לכולם אתת כל נוסח הברכה, ואומר לכולם רק שנה טובה].
עולה לביתו ומקדש על היין, בברכת שהחיינו מכווין להוציא גם את הפירות החדשים שנמצאים על השולחן, ובליל שני של ראש השנה, מקפיד שיהיה פרי חדש על השולחן, כדי לצאת מספקות של שהחיינו בקידוש, ומכוין על הפרי החדש.
בסעודת ראש השנה חובש השטריימל, כבכל יום טוב.
לאחר נטילת ידים וברכת המוציא, מגישים לפניו את הסימנים, [רימון, תפוח בדבש, קרא, רוביא, כרתי, סילקא, גזר, וראש של דג,] ומברך בורא פרי העץ, ומכוין לפטור את כל הפירות, אחר כך מברך בורא פרי האדמה, ומכוין לפטור את כל פירות האדמה, ואומר היהי רצון הנדפס לכל מין ומין, בלא שם ומלכות, וכן נוהג בליל השני של ראש השנה.
בבוקר מתפלל כותיקין, בעבר היה מקפיד לעמוד בכל פיוט שהארון קודש פתוח, אך בשנים האחרונות שנחלש כחו, הוא יושב.
בשעת חזרת הש"ץ אינו אומר תהלים, כדי לא להפסיק.
בהפסקה בין שחרית לתקיעות, לומד את למודיו הרגילים, או אומר תהלים, ואינו עושה קידוש, ולא טועם קודם התקיעות.
בתקיעות מקפיד שיהיו כשיטת החזון איש, דהיינו, בתקיעות מיושב אין הפסק כלל בין השברים לתרועה אפילו לא כדי נשימה, אלא מחוברים כמעט ממש, ובתקיעות מעומד מפסיקים כדי נשימה, [ואם הבעל תוקע לא הצליח בזה, הוא מבקש לאחר התפילה שיתקעו לו שוב שלושים קולות, ללא הפסק בין השברים לתרועה].
מקפיד לא להפסיק מתחילת התקיעות דמיושב, ועד גמר כל התקיעות בסוף התפילה, אבל אומר תהלים כמדומני.
לאחר התפילה מאחל לכולם, גוט יום טוב, ועולה לביתו לקדש, ומקיים הסעודה קודם חצות היום.
מקפיד לא לישון עד חצות היום, בשני הימים של ראש השנה, ואחר מנחה גדולה, אינו מקפיד לישון, כמובא בשם האר"י ז"ל.
לאחר מנחה גדולה, הולך למקום מים עם דגים לומר תשליך, ואומר את כל הנוסח הנדפס, עם התפילות מהחיד"א, {ואם חל ראש השנה בשבת אומר תשליך ביום שני של ראש השנה], בשנים הקודמות היה הולך לנהר הירקון לומר תשליך, ואחר כך היה הולך ליד בית העיריה שהיה שם אגם מים מלאכותי עם דגים, ובשנים האחרונות שתש כוחו, הוא הולך לבית בנו הגאון רבי אברהם ישעיהו שליט"א, שמכין עבורו אקואריום עם דגים, ושם אומר תשליך.
ביום הראשון מקפיד לאכול סעודה שלישית, מיד לאחר התשליך, כדי שיוכל לאכול בליל השני סעודת יום טוב, כמו בכל ערב שבת ויום טוב, שמקפידים לא לאכול מאוחר, [רבנו מקפיד בכל יום טוב לאכול ג' סעודות, וכן מלוה מלכה במוצאי החג].