וינחם יצחק אחרי אמו
"ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו". (פרק כ"ד פסוק ס"ז) וכתב רש"י, אחרי אמו, דרך ארץ, כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה, ומשמתה הוא מתנחם באשתו.
וקשה, שהרי בפרשת בראשית (פרק ב' פסוק כ"ד) כתוב, על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד, ולמה כתב רש"י כאן דכל זמן שאמו של אדם קיימת הוא כרוך אחריה והרי אחרי שהתחתן הוא כבר עוזב את אביו ואמו.
וביאר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, דבאמת בשעה שאדם נושא אשה, הרי הוא עוזב את אביו ואמו, ודבק באשתו, עמה הוא מקים את ביתו ומשפחתו, ונפשו נקשרת בנפשה, ואהבתו הולכת אליה. אך עדיין יש עליו חיוב כיבוד אם, שהרי חייב בכבוד ובמורא אמו, בכל עניני כיבוד וסיוע בצרכיה, ולכך עדיין קשורה נפשו במידה אל אמו. אך אחר שמתה אמו, אז נקשרת נפשו לגמרי רק אל אשתו, ובה מוצא את נחמתו, ושלוות נפשו, וזהו שכתב רש"י, ומשמתה הוא מתנחם באשתו, ואין כאן סתירה כלל.