לפרשת עקב

בפרשת השבוע פרשת עקב, נקרא את פרשה שניה של קריאת שמע – והיה אם שמוע. בה נאמר בין היתר “ואספת דגנך ותרושך ויצהרך”.
בחז”ל עמדו על הנקודה שמצד אחד נאמר לא ימוש ספר התורה הזה וכו’, וידוע חיוב לימוד התורה וכנאמר “ודברת בם – ולא בדברים בטלים”, ומאידך נאמר ואספת דגנך וגו’ הרי שרשאי האדם לעבוד בחלקת שדהו ולעמול לפרנסתו, וכיצד ניתן לקיים שניהם? ואומרים חז”ל על כך: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית בידי שמים ובזמן שאין עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית בידי עצמן.
יש לעיין ולהאריך רבות בסוגיה זו, ואין כאן המקום לצלול לעומק הסוגיה. נתייחס בקצרה לדעת מרן שליט”א.
מרן שליט”א רגיל תמיד לעודד ולחזק את כלל הציבור ללמוד תורה. לא נדיר לשמוע אותו אומר לאיש עסקים “תשב ותלמד”, “תקבע עיתים לתורה”, ואפילו “תלך לכולל ללמוד”. לרבים המבקשים עצה לפרנסה באשר מצבם קשה משיב מרן שליט”א בפליאה: “תלך ללמוד בכולל ויהיה לך כסף”. ואע”פ שבכולל התמיכה היא מועטת כידוע, בכל זאת יש סייעתא דשמיא מיוחדת לאלו “העושים רצונו של מקום” והקב”ה עושה את מלאכתם עבורם.
לא פעם משיב לשואלים בדרך זו, כמו למשל אותו מפקד בכיר במשטרה שעמד בצומת דרכים כאשר עליו לבחור בין שתי תפקידים לקידום אפשרי ומכיון שהתחבט הגיע לשאול את מרן שליט”א, ושאל אותו מרן: באיזה תפקיד ישאר לך יותר זמן ללמוד? ולפי התשובה לשאלה זו הורה לו לבחור בתפקיד שישאיר לו יותר זמן ללמוד.
אולם יש גם מקרים בהם נוסך מרן שליט”א דברי עידוד כאשר יש צורך בכך, כמו בתיעוד שהבאנו השבוע. בן תורה שנאלץ לפרנסתו לעסוק כנהג הסעות ביקש את ברכת מרן שליט”א לעשירות מכיון שקשה עליו מאוד העבודה כנהג. מרן שליט”א פותח בדברי עידוד שאפשר לעשות חסד כ”נהג טקסי”, וכן יש זמן ללמוד בין הדרכים וכו’, אך לגבי העשירות משיב מרן שליט”א “עשירות בתורה!” אין לבקש עשירות בממון אלא בתורה! הכל במידה ובשום שכל, לפי ההכרח ולפי דעת תורה