הנהגות מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זצ”ל לראש השנה
הנהגות מרן שר התורה זצוק”ל בראש השנה
ערב ראש השנה היה משכים מאד לסליחות, והיה נוהג לומר את כל הסליחות ללא דילוגים, [ועד לשנים האחרונות שנחלש, היה נוהג לגשת לפני העמוד בסליחות בערב ראש השנה, ובצום גדליה, ובערב יום כיפור]
לאחר תפילת שחרית כותיקין כדרכו, היה עושה התרת נדרים, [ולא הקפיד דוקא בדיינים כשרים, ואף קרוביו התירו לו]
אחר כך סיים ברבים מסכת קידושין, [חצי ש”ס], והיו מחלקים יין ועוגות, [כדי שלא יצטרכו להתענות]
אחרי מנחה גדולה, היה נוהג להסתפר, ואח”כ הולך לטבול במקוה, לכבוד יום טוב
בראש השנה לא נהג ללבוש קיטל
אחרי הדלקת נרות, ירד לבית הכנסת, והיה אומר את הפיוט אחות קטנה וכו’, (הנדפס במחזורים), והוא פיוט לתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה
לאחר מכן היה מתחיל באמירת תהלים, [מנהגו בכל עשרת ימי תשובה לגמור בכל יום את כל ספר התהלים, מראש השנה ועד יום כיפור, והיה מסיים עשר פעמים את התהלים]
לאחר מעריב, היה מברך את כל הציבור בברכת לשנה טובה תכתב ותחתם, [בשנים האחרונות שהציבור גדל ונתעצם למעוד בליעה”ר, שכבר לא היה בכוחו לומר לכולם את כל נוסח הברכה, היה אומר לכולם רק שנה טובה]
לאחר מכן היה עולה לביתו ומקדש על היין, בברכת שהחיינו היה מכווין להוציא גם את הפירות החדשים שנמצאים על השולחן, ובליל שני של ראש השנה, היה מקפיד שיהיה פרי חדש על השולחן, כדי לצאת מספקות של שהחיינו בקידוש, ומכוין על הפרי החדש
בסעודת ראש השנה היה חובש השטריימל, כבכל יום טוב
לאחר נטילת ידים וברכת המוציא, מגישים לפניו את הסימנים, [רימון, תפוח בדבש, קרא, רוביא, כרתי, סילקא, גזר, וראש של דג] ומברך בורא פרי העץ, ומכוין לפטור את כל הפירות, אחר כך מברך בורא פרי האדמה, ומכוין לפטור את כל פירות האדמה, ואומר היהי רצון הנדפס לכל מין ומין, בלא שם ומלכות, וכן נוהג בליל השני של ראש השנה
בבוקר היה מתפלל כותיקין, בעבר היה מקפיד לעמוד בכל פיוט שהארון קודש פתוח, אך בשנותיו האחרונות שנחלש כחו, היה יושב
בשעת חזרת הש”ץ לא היה אומר תהלים, כדי לא להפסיק
בהפסקה בין שחרית לתקיעות, היה לומד את למודיו הרגילים, או אומר תהלים, ואינו עושה קידוש, ולא טועם קודם התקיעות
בתקיעות היה מקפיד שיהיו כשיטת החזון איש, דהיינו, בתקיעות מיושב אין הפסק כלל בין השברים לתרועה אפילו לא כדי נשימה, אלא מחוברים כמעט ממש, ובתקיעות מעומד מפסיקים כדי נשימה [ואם הבעל תוקע לא הצליח בזה, היה מבקש לאחר התפילה שיתקעו לו שוב שלושים קולות, ללא הפסק בין השברים לתרועה]
לאחר התפילה היה מאחל לכולם, גוט יום טוב, ועולה לביתו לקדש, ומקיים הסעודה קודם חצות היום
היה מקפיד לא לישון עד חצות היום, בשני הימים של ראש השנה, ואחר מנחה גדולה, לא היה מקפיד בזה, כמובא בשם האר”י ז”ל
לאחר מנחה גדולה, היה הולך למקום מים עם דגים לומר תשליך, ואומר את כל הנוסח הנדפס, עם התפילות מהחיד”א [ואם חל ראש השנה בשבת אומר תשליך ביום שני של ראש השנה]. בצעירותו היה הולך לנהר הירקון לומר תשליך, ואחר כך היה הולך ליד בית העיריה שהיה שם אגם מים מלאכותי עם דגים, בשנים שלאחר מכן היה הולך לבית בנו הגדול הגאון רבי אברהם ישעי’ שליט”א, שהכין עבורו אקוואריום עם דגים, ושם היה אומר תשליך, ובשנותיו האחרונות ממש היה אומר בביתו ליד כלי ובו דגים
ביום הראשון של ר”ה היה מקפיד לאכול סעודה שלישית מיד לאחר התשליך, כדי שיוכל לאכול בליל השני סעודת יום טוב, כמו בכל ערב שבת ויום טוב, שמקפידים לא לאכול מאוחר [ שכן היה מקפיד בכל יום טוב לאכול ג’ סעודות, וכן מלוה מלכה במוצאי החג]