סיפור יומי: על שמות מוזרים ו’האדם עץ השדה’
לא פעם משראה מרן זצ”ל ששם הנכנס אליו הוא ‘גדי’, היה רגיל מרן זצ”ל להעיר כי גדי הוא שם של רשע, מהמרגלים – גדי בן סוסי, ואין לקרוא בשם של רשע כמו שאמרו בגמרא “לא מסקי בשמיהו”, ולכן ראוי להחליף את השם ל’גד’ שהוא שם כשר של אחד משבטי י-ה.
וכן היה רגיל להעיר לגבי השם ‘יגאל’, שאף הוא שם מהמרגלים – יגאל בן יוסף, שאין ראוי לקרוא בשם זה. ואע”פ שיש בנביא גם ‘יגאל’ צדיק, בכ”ז בתורה מוזכר כרשע ולכתחילה אין ראוי לקרוא כן, אמנם אם קראו אין חייב לשנות.
אמנם לגבי השם ‘שמוע’ שמוזכר רבי אלעזר בן שמוע, אע”פ שהיה מהמרגלים ‘שמוע בן זכרי’, מ”מ רוב הפעמים שמוזכר בתנ”ך השם שמוע הוא של צדיקים וע”כ אין קפידא בזה.
על כל פנים, דרך הכלל היה רגיל מרן להורות שאין להחליף או להוסיף שם זולת במקרים הבאים: להוסיף שם רק במקרה של חולה מסוכן הנתון בסכנת נפשות. והחלפת שם רק כאשר השם הוא שם של רשע או שם מהשמות החדשים שאנשים מחדשים בימינו.
לא פעם כאשר היה מעיר מרן לאנשים על שם ‘מוזר’, היו מסבירים לו כי השם מוזכר בתורה. כגון אחד שנקרא ‘מתן’ הסביר כי נקרא ע”ש מתן תורה… נענה מרן ואמר ‘מתן זה לא שם של אדם, זה שם של רשע כדכתיב במלכים “ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות”, ולכן צריך לקרוא ‘נתן’.
או אותו אחד שנקרא ‘אילן’ והסביר שגם בתורה מוזכר אילנות ועצים, כמו שכתוב כי האדם עץ השדה… ואמר לו מרן: ‘בתורה גם כתוב ‘משוגע’, למה לא קראו לך משוגע?’…