סיפור יומי: פליאתו של מרן
“היתכן דבר שכזה”?
נכנס אל מרן זצוק”ל ראש כולל חשוב, כשהוא מלווה בנדיב נכבד אשר מזיל מהונו סכום רב לטובת החזקת אברכי הכולל.
הנדיב התברך ממרן זצוק”ל, ולאחר מכן ביקש לשאול מספר שאלות. בין הדברים שאל מה ראוי יותר: לתת יותר צדקה לעניים ונזקקים או להחזקת ישיבות ומסודות תורה?
ומרן זצוק”ל השיב כי שני הדברים חשובים ונכונים, וע”כ יש לחלק מחצה לזה ומחצה לזה.
עוד שאל, מכיון שהתבקש לתרום עבור ארגון המעודד לימוד של ילדים עם אבותיהם, כאשר למען ענין חשוב זה מחלקים לילדים מתנות ופרסים בכדי שילמדו בשבתות ובחגים עם האבות, האם צריך לתרום למטרה כזו?
מרן זצוק”ל השתומם ממש למשמע השאלה, ושאל בפליאה: “וכי יש אבא שלא לומד עם בניו? וכי צריך לעודד ולחלק פרסים בשביל דבר כזה? גם לזה כבר צריך ארגון היום? והרי זה מובן מאילו שכך צריך להיות”! וממש התקשה להבין שכיום בדורינו, אפילו דבר כה פשוט צריך ‘ארגון’ ועידוד…