שו”ת פורים ממרן שר התורה זצ”ל
- נפסק בהלכה “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, איך מקיימים למעשה דין זה.
תשובה: שותים קצת יין.
- כשחל פורים במוצ”ש, האם יש למהר בסעודה שלישית ולסיים קודם הלילה כדי שלא יחשב כאוכל קודם קריאת המגילה.
תשובה: ראוי לעשות כן.
- ידוע שיום הכיפורים נקרא כן, משום שהוא כ-פורים, והיינו שמעלת יום הפורים גדול מיום כיפור, וצריך ביאור מדוע יום הפורים מעלתו גדולה כ”כ.
תשובה: כדאיתא בגמרא שבת דף פ”ח ע”א הדור קבלוה בימי אחשורוש, וכיון דבפורים קבלו את התורה מרצון, לכך מעלתו גדולה כל כך.
- נהגו הילדים להתחפש בפורים. האם יש להימנע מלהתחפש לחיות טמאות או לאנשים רשעים.
תשובה: בודאי שאין ראוי, ויש להמנע מכך.
- האם מותר להתפלל עם תחפושת, והאם יש חילוק בין סוגי התחפושת, כגון שלובש בגדי חסידים או אדמו”רים וכדומה, האם זה שונה מלובש תחפושת של חיות וכדומה.
תשובה: אם הוא שיכור קצת מותר לו להתפלל בתחפושת, אבל אם אינו שיכור, אין ראוי להתפלל כך.
- מי שיודע בעצמו שאם יקיים את המצווה של לבסומי בפוריא יפסיד איזה מצווה כגון ברכת המזון או מעריב, האם ימנע מלשתות או כיון שיהיה אנוס אין לו להימנע.
תשובה: חלילה וחס להפסיד מצוה או תפילה עבור זה.
- אשה בקריאת המגילה, האם יש לה להעדיף לשמוע בבית כנסת ברוב עם או שאין לה מעלת ברוב עם.
תשובה: אם היא יכולה ולא יפריע לה, יש ענין של ברוב עם.
- בבית כנסת שנהגו מאז ומתמיד לדפוק בכל הזכרת המן, ויש שרוצים לבטל זה בטענה שחוששים שלא שומעים כל מילה, ורוצים שידפקו רק בהזכרה ראשונה ואחרונה, ומאידך יש שטוענים שאין לשנות המנהג, הצדק עם מי.
תשובה: אין לבטל מנהגי ישראל, וראוי להכות בכל פעם שמזכירים המן.
- מה מקור המנהג שהנולדים או הנימולים בפורים נקראים בשם מרדכי.
תשובה: לזכור הנס של פורים. [ועי’ בתשו’ התשב”ץ ח”ג ס”ח שהביא שכן המנהג].
- האם במתנות לאביונים יש דין קדימה לעניי עירו כמו בכל צדקה.
תשובה: כן.
- האם יש ענין לחנך הקטנים במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.
תשובה: בודאי.